כלי נשק


31
מאי
2015

מצבי כוננות באקדחים

החלטתי לכתוב מאמר  זה בעקבות שיחות רבות עם מחזיקי נשק ומדריכי ירי שבמהלכן התברר שיש "סלט" של מונחים והגדרות בכל הקשור במצבי כוננות של כלי הנשק. מעורבבים בו מושגים טכניים לא רלוונטיים, הגדרות כוננות שגויות, הגדרות לא מתאימות של ירי מעשי ושל  NRAומה לא. סלט זה פשוט מסוכן, כי אנשים לא מדברים באותה שפה עד כדי גרימת תקלות בטיחותיות.

הגיע הזמן לעשות סדר ולהשתמש במונחים אחידים, ברורים וחד משמעיים בתחום זה, שבו כל אי הבנה או דו-משמעות עלולים לגרום לסיכון חיי אדם.

ההגדרות הנכונות המופיעות מטה מנוסחות בצורה הרחבה והכוללנית ביותר, כדי לצמצם, עד כמה שאפשר, את מספר היוצאים מן הכלל:

הזנה: חיבור בין נשק לתחמושת (הכנסת מחסנית, סרט, או כדורים בודדים לתוך הנשק)

טעינה: הבאת הנשק למצב בו לחיצה על ההדק תגרום ליריה ( בהתניה שהנצרה פתוחה)

מצב כוננות: מצב בו ניתן לבצע ירי בלי צורך בביצוע הזנה.

ראשית, שני מצבים אפשריים בנשק שאינם מצבי כוננות:

נשק מפורק : נשק שחלקיו מופרדים אחד מהשני ( למשל, לצורך ניקוי או תיקון)

נשק פרוק: נשק ריק מתחמושת ומאמצעי הזנה ומנגנונו אינו דרוך.

מצבי כוננות. יש בסה"כ שני מצבי כוננות:

נשק מוזן/ב"הכנס": אמצעי הזנה (מחסנית, סרט)  או כדורים בודדים (לגביהם ראה הערה בהמשך, בהסבר על מצב "מוזן") נמצאים בתוך הנשק, אך הנשק לא ירה כתוצאה מלחיצה על ההדק גם אם הנצרה פתוחה.

נשק טעון:  לחיצה על ההדק תגרום ליריה ( בהתניה שהנצרה פתוחה)

אני מאמין גדול בהסבר מנומק, לכן, להלן הסבר מדוע הגדרות אלה נכונות:

על "מפורק" אין צורך בהסברים.

ב"פרוק", לא במקרה מצויין שהמנגנון חייב להיות משוחרר. מזכיר לכולם ש"שחרור נקירה" הוא חלק בלתי נפרד והכרחי בפריקת כל כלי יריה, וממש, אבל ממש, לא מענינות אף אחד מחוץ לצה"ל ההנחיות השגויות שהונהגו בתוכו בקשר לרובים.

לגבי "מוזן", זה יותר פשוט ממה שזה נשמע. מחסנית לא ריקה/סרט נמצאים בתוך הנשק אך יש צורך בדריכה ידנית של המנגנון כדי לבצע ירי. לגבי נשק המוזן בכדורים בודדים צריך לשים לב, שבחלק מהכלים לא קיים מצב מוזן אלא ברגע שמכניסים לתוך נשק כזה כדורים, הוא ישר מתחיל להיות טעון, למשל אקדחים תופיים בעלי מנגנון DA, אקדחים חד כדוריים בריחיים ((CONTENDER וחלק מאקדחי ה- DERRINGER.

טעון:  כדי להגדיר את המצב הזה רבים נוהגים להשתמש במילים: "דרוך" או "יש כדור בקנה". שני הדברים לא נכונים. מנגנון של אקדח  DA אינו דרוך במצב נשיאה במצב טעון, אך נדרך ויורה באותה לחיצה על ההדק, ויש, אם כי מעט ונדיר, אקדחים שיורים ממצב של מנגנון פתוח, בדומה לתמ"קים, ולא קיים בהם מצב של כדור בקנה (חוץ מכדור עקר...)

ברור, שלצרכים מבצעיים אנו נושאים את הנשק אך ורק במצב מוזן או טעון.

חשוב לציין, שבמאמר זו מדובר על אקדחים בלבד.

ואם קורא ערני ישאל: "אז למה אתה מדבר על סרט הזנה בהקשר לאקדחים?" , הנה התשובה:

 

 בניגוד לכללי הדרכה טובה המלמדים לא להציג טעויות, ברצוני להסביר, מה שגוי בחלק מההגדרות הנפוצות, בהן משתמשים, לצערי, גם מדריכי הירי ובכך מעצימים את הבעיה.

ובכן, הטעויות הנפוצות, שלצערי רבים חוטאים בהן:

  1. נשק דרוך כהגדרת כוננות. טעות.  "דרוך" זה בכלל לא הגדרת מצב כוננות של הנשק. "דרוך" זה מצב טכני של המנגנון. נשק יכול להיות ללא תחמושת או אמצעי הזנה בתוכו, אבל עם מנגנון דרוך ואז אין מה לדבר על מצב הכוננות שלו, כי הוא לא מוכן לשום דבר במובן של שימוש הגנתי בו. לחליפין, מנגנון של אקדח DA יכול להיות לא דרוך, אבל הוא נמצא במצב של כוננות עליונה, מוכן לירי מיידי בלחיצת הדק אחת.
  2. שימוש בהגדרה השגויה הלקוחה מירי מעשי: "נשק טעון בלי כדור בקנה"                           ((WEAPON LOADED, CHAMBER EMPTY. אם נתעלם מקיומם של אקדחים נדירים ומיושנים שיורים ממצב של מנגנון פתוח (שאף אחד מהם אינו בשימוש בירי מעשי...) הגדרה כזאת אינה נכונה ולמעשה יש להשתמש בהגדרה: "מוזן" (.(WEAPON FED גם אם בגלל החוקה הבינלאומית נאלצים להשתמש בהגדרה השגויה בפעילות ירי מעשי, אין להשתמש בה באימוני ירי לצרכים מבצעיים, אלא ב"מוזן" או ב"בהכנס" בלבד.
  3. הגדרת ה- NRA ל"נשק טעון" LOADED WEAPON)) לפיה נשק נחשב לטעון כשתחמושת שלו זזה יחד  איתו ברגע שמזיזים אותו. לפי הגיון זה רובה של חייל צה"ל שהמחסנית נמצאת מחוץ לבית המחסנית, אך מחוברת לרובה באמצעות גומיה או התקן חיצוני ייעודי מוכן לירי מיידי.
  4. התיחסות ל"גלוק" ונגזרותיו כאקדח SA או DA. הוא לא זה ולא זה (או גם זה וגם זה...). המנגנון הייחודי שלו לא במקרה נקרא GLOCK SAFETY ACTION. דריכת הנוקר שלו מתבצעת בשני שלבים: הראשון, העיקרי,  על ידי תנועת המחליק לאחור והשני הוא השלמת דריכתו ושחרורו על ידי אותה לחיצה על ההדק, בדומה, אבל רק בדומה ל- DA. ב- DA (פרוק) ניתן ללחוץ על ההדק מספר רב של פעמים ובכל פעם המנגנון יידרך וישתחרר. ב"גלוק" ונגזרותיו בכל פעם חייבת להתבצע, בדומה ל- ,SA דריכה ידנית של המחליק כדי שאפשר יהיה להגיע לשלב של השלמת הדריכת הנוקר ושחרורו על ידי לחיצה על ההדק. לכן, ה"גלוק" נמצא בקבוצה נפרדת, אליה הצטרפו אקדחים נוספים, כגון סיגמה,          2000 – HS הקרואטי  או XD ( אותו אקדח המיוצר בארה"ב).

כולי תקווה שמאמר זה יעזור להכניס סדר ואחידות במינוח ואולי גם ירענן לחלק מהקוראים מספר דברים שנשכחו.

אלכס זוהר, מדריך ירי בכיר

בשאלות ולהבהרות ניתן לפנות אלי בדוא"ל:ALEX357ZOHAR@GMAIL.COM 

 

                                      

 

 


צרו אתנו קשר בטלפון 050-6264760, במייל info@legalweapon.org.il או דרך האתר
2015 © כל הזכויות שמורות להעמותה לקידום תרבות הנשק בישראל